פסק-דין בתיק ב"ל 3322-09

1.             התובעת הגישה תביעה להכרה במחלת הפיברומיאלגיה ממנה היא סובלת כפגיעה בעבודה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: " החוק ").

2.         התביעה שהגישה התובעת לנתבע בעניין זה נדחתה בהחלטה מיום 18.11.09.

הנתבע טען כי המחלה ממנה סובלת התובעת לא נקבעה בתקנות כ"מחלת מקצוע", כי אין תשתית למיקרו טראומה וכי התסמינים הרפואיים של התובעת החלו עוד קודם לתחילת עבודתה במקום העבודה.

3.         התובעת ילידת 1967.

4.         התובעת עבדה בחברת מוטורולה בערד כמלחימה, בתקופה שבין 6/04 ל- 7/08.

5.            התובעת עבדה במתכונת של משמרות , כך שבמשך שבוע עבדה משמרות בוקר, שבוע לאחר מכן משמרות צהריים, ושבוע לאחר מכן משמרות לילה. התובעת חדלה לעבוד במשמרות לילה בסוף שנת 2005.

6.            התובעת טענה כי העבודה במשמרות לילה, והיחס הקשה שספגה בעבודה מצד האחראית עליה , גרמו לה למחלת הפיברומיאלגיה, וכי בנסיבות אלו יש לראות במחלתה פגיעה בעבודה על פי החוק.

7.          לטענת הנתבע , התובעת לא הוכיחה קיומו של ארוע חריג בעבודתה, ומשכך דין התביעה להידחות. עוד טען הנתבע כי מהמסמכים הרפואיים של התובעת עולה כי החלה לסבול מ התסמינים של המחלה עוד קודם לעבודתה במוטורולה, וגם מטעם זה אין לקבל את התביעה.

8.         ביום 21/6/10 ניתן פסק דין הדוחה את התביעה.

9.        התובעת ערערה לבית הדין הארצי ובהמשך לפסק דינו בעב"ל 9648-08-10 מונה פרופ' סוקניק כמומחה רפואי בתיק זה והתבקש להשיב לשאלה האם קיים קשר סיבתי בין על דרך של גרימה ובין על דרך של החמרה, בין תנאי עבודתה של התובעת - משמרות הלילה שביצעה, לבין מחלת הפיברומיאלגיה ממנה היא סובלת.

10.        ביום 22/2/11 התקבלה חוות דעתו של פרופ' סוקניק לפיה:

"באשר לשאלת בית המשפט באשר לקיום קשר סיבתי בין על דרך של גרימה ובין על דרך של החמרה בין תנאי עבודתה של התובעת - משמרות לילה שביצעה ובין מחלת הפיברומיאלגיה ממנה סובלת להלן תשובתי:

תסמונת הפיברומיאלגיה היא תסמונת כאב כרונית הבאה לידי ביטוי בכאבים כרוניים, (נמשכים לפחות 3 חודשים ) מפושטים בשלד (שרירים ומפרקים ורקמות רכות) ואשר מערבים בדרך כלל את ארבעת הגפיים והגו. ככלל, בדיקות המעבדה ובדיקות ההדמיה השונות שמטרתן לאבחן סוגים שונים של דלקות מפרקים הינן תקינות. האבחון מבוסס על מציאת רגישות יתר בלחץ של אצבע הרופא הבודק על לפחות 11 מתוך 18 נקודות אופייניות לתסמונת זאת. פרט לרגישות היתר בלחץ על נקודות הכאב האופייניות התסמונת כוללת גם מגוון תסמינים. כגון: הפרעות בשינה כאשר החולים ישנים מעט מאד הן בגלל הקושי להירדם או בגלל יקיצה מוקדמת בגלל הכאבים וכתוצאה מכך סובלים מתחושה של שינה לא מרעננת עם היקיצה בבוקר. תסמינים אופייניים נוספים הם: עייפות, חוסר כוח, מיגרנה, תסמונת המעי הרגיז (כאבי בטן ושינויים בהרגלי היציאות), הפרעות בזיכרון, הרגשה של נימלול בגפיים, שינויים במצב הרוח, נטייה לדיכאון ותסמינים רבים נוספים. כאמור תסמינים אלו אינם תסמינים האופייניים רק לתסמונת הפיברומיאלגיה ויכולים להופיע גם במגוון רחב של מחלות אחרון כגון: דיכאון, תסמונת בתר-חבלתית, תסמונת התשישות הכרונית, מחלת ה'יאפים' ואחרות. לכן לעיתים קיימת חפיפה בין אבחנות אלו כאשר, לפי קריטריונים  מקובלים, חולה מסוים שאובחן כלוקה בפיברומיאלגיה יכול להיות מאובחן גם כלוקה בתסמונת נוספת לפיברומיאלגיה או להיפך.

שכיחותה של התסמונת באוכלוסיה הכללית היא כ- 3%-4%. נשים צעירות סובלות בדרך כלל מתסמונת זאת פי 7-8 יותר מאשר גברים.

האתיולוגיה של התסמונת אינה ידועה. קרוב לוודאי שקיימים גורמים גנטיים שטרם הובררו די צרכם. התסמונת יכולה להופיע לעיתים נדירות בעקבות זיהומים ויראלים או להופיע בד בבד עם מחלות מפרקים דלקתיות שונות. ברוב המכריע של המקרים האתיולוגיה לא ידועה.

מעניין לציין כי אצל כ- 25% עד 50% יש סיפור טראומה (גופנית או נפשית) שקדמה להופעת התסמונת. התסמונת יכולה להופיע מיד אחרי טראומה או באחור של עד שנתיים לאחריה.

הטראומה הגופנית השכיחה שדווחה כיכולה לגרום להופעתה תסמונת היא בדרך ככלל תאונת דרכים ובאופן מיוחד תאונה במנגנון 'צליפת שוט' או תאונה קשה אחרת. טראומה נפשית שתוארה כיכולה לגרום להופעת התסמונת היא למשל פטירת בן משפחה קרוב ויקר, בשורה על מחלה קשה או ממארת, היקלעות לאירוע טרור קשה, צפייה בשוד אלים וכדומה.

באשר לשאלת בית המשפט להערכתי עבודה במשמרות לילה אינה יכולה להיחשב כסיבה להופעת התסמונת כי אחרת הייתה לשכיחות שכיחות גבוהה יותר מהצפוי באוכלוסיה הכללית אצל עובדים משמרות לילה כגון: רופאים, פועלי יצור במפעלים, אנשי צבא ובמקצועות רבים נוספים. לא מצאתי בספרות הרפואית כל אזכור כי עבודה במשמרות הינה גורם הופעת התסמונת.

ברצוני להסב את תשומת לב בית המשפט כי התובעת היתה מעורבת לפחות בשתי תאונות דרכים, האחת בתאריך 1/6/2000 והשנייה בתאריך 16/11/2009. התאונה הקשה יותר היתה ב- 1/6/2000 ובמנגנון צליפת שוט שגרמה לתופעות רבות האופייניות לפיברומיאלגיה (אם כי מתופעות כגון כאבים בצוואר, בשכמות ובמפרקים רבים נוספים סבלה כבר שנים לפני כן). גם ד"ר ששון במכתבו מציין את הקשר האפשרי בין התאונה בשנת 2000 ובין תלונותיה הנוכחיות שבגינם פנתה לטיפולו.